מאמר השבוע
לכל המאמריםקברות התאווה
קברות התאווה
פרשת קברות התאווה כרוכה בפרשת מינוי שבעים הזקנים באופן מעורר פליאה.
הפרשה מתחילה:
וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה וגו' וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ.
אך בשמוע משה רבינו את בכיו של העם למשפחותיו הוא אינו מייסרם על בקשת הבשר אלא מלין בפני ה': מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה וגו' לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי.
בתגובה, ה' מורה לו לעשות שני דברים. (א) אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל שישאו עם משה במשא העדה, (ב) וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר.
והתמיהה עולה, מדוע מכל התלונות שהתלוננו בני ישראל על משה, דווקא כאן הוא חש שהוא כבר לא יכול לשאת במשא העם עד שנצרך לסיוע שבעים הזקנים. וביותר קשה,
מאמרים על המועדים
הרשמה לעדכונים שוטפים
קבלו עדכונים ישירות לתיבת הדוא"ל, לווצאפ או בדואר רגיל על שיעורי תורה חדשים שהתפרסמו באתר. אל דאגה ניתן לבטל את המנוי בכל עת.
להצטרפות לבית המדרשקחו חלק בעשייה
אנו פועלים בהתדנבות מלאה, על מנת שנוכל להעביר את המסר, לחזק ולהעמיק. תוכלו לסייע לנו בתרומה שתלך לרכישת ספרים וחוברות בהוצאת המכון והמשך פעילותינו. תודה לך! לתרומה למכון ולהנצחת עלון
לחצו כאן