אברהם ויצחק
בפרשת תולדות מתקדם תהליך בניין עם ישראל ועובר שלב מאברהם ליצחק. אברהם ויצחק שונים בדרך עבודת ה' שלהם, וכל אחד מהם מייצג קוטב שונה במכלול שמהווה את התשתית לדרכו השלימה של עם ישראל. בלימודינו בפרשה נעמוד על ההבדל בין מידתו של יצחק למידתו של אברהם כמו גם על האופן שבו מהווה יצחק את ההמשך של דרך אביו, אברהם.
עיון זה נוכל לקיים דרך בחינת המפגש עם אבימלך שמתרחש גם אצל אברהם וגם אצל יצחק. שני סיפורי אבימלך נראים, במבט ראשון, דומים, אך עיון מדוקדק מעלה שישנם הבדלים בין שני האירועים שמלמדים, כאמור, על דרכם השונה של אברהם ויצחק.
תחילה יש לעמוד על העיסוק הנרחב בעניין הבארות המלווה את סיפורי אבימלך. כבר במפגש הראשון של אברהם ואבימלך מעלה אברהם בפניו את עניין הבארות: 'וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ… וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית: וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן…. וַיֹּאמֶר כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשׂת תִּקַּח מִיָּדִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת' ובפרשתינו מתארת התורה באריכות את ההתעסקות של יצחק עם הבארות כאשר חלק מהסיפור הוא הניסיון של יצחק לחזור ולחפור את אותן בארות ששימשו את אביו. מדוע מתארת התורה בהרחבה רבה כל כך את חיפוש מקורות המים של אברהם ויצחק ומדוע חשוב ליצחק לשוב דווקא לאותן בארות? וכבר עמד הרמב"ן על הקושי בריבוי העיסוק סביב בארות האבות, וכתב (כו, כ) "יספר הכתוב ויאריך בעניין הבארות, ואין בפשוטי הסיפור תועלת".
הבאר מקור ההשפעה
להבנת הדברים יש להסביר את תפקידה של הבאר בימי אבותינו. הבאר איננה מספקת רק את הצורך הטכני של מים לשתיה, אלא סביב הבאר נוצר הווי חיים, כפי שמתואר בפרשת ויצא על הרועים היושבים סביב הבאר, כפי שרואים שיצחק, יעקב ומשה מוצאים את זיווגם סביב הבאר. מקורות המים הם מקומות אליהם כולם מתאספים ולכן באופן טבעי נוצרים סביבם מעגלים חברתיים הקשורים במסחר, בכינון יחסים בין אישיים וגם בהחלפת דעות. ממילא לבעל הבאר ישנה הזדמנות להשפיע ולהפיץ את דעותיו ואמונתו. זו הייתה מטרת אברהם אבינו בחפירת הבאר, למשוך אנשים להגיע אליו ולשמוע את קריאתו בשם ה'. מעתה נוכל להבין שהבארות המתוארות שימשו למעשה כעין "בתי מדרש" לאברהם אבינו, בהם הוא היה עושה חיילים לה' ולתורתו וזהו האפיק שדרכו הוא השפיע על סביבתו.
כאשר התעו אותי אלוהים מבית אבי
דרך הבנה זו בדבר תפקידה של הבאר נוכל להבין את יחסי אברהם ויצחק עם אבימלך הכוללים, כאמור, נקודות דמיון וגם פערים. לאחר שהקב"ה מגלה לאבימלך ששרה היא אשת אברהם והוא מחזיר אותה לאברהם. שואל אבימלך את אברהם מדוע הוא אמר ששרה היא אחותו, תשובת אברהם היא 'כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי… וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא'.
נראה לפרש שבדברים אלו אברהם מגלה לאבימלך שהוא נתון בעיצומו של מסע אליו יצא בשליחות ה' לפרסם את שמו בעולם. זוהי אפוא פרשנות המילים 'וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי', ולכן הוא חושש שאנשים שאין בהם יראת ה' ואינם מכירים בו יראו בעין רעה את חתירתו תחת אמונתם ויתנכלו לו. אך תגובתו של אבימלך לדברי אברהם מפתיעה. היה ניתן לחשוב שהוא יכעס עליו יותר לאחר דבריו הכנים, אך לא כן, אבימלך פותח בפניו את ארצו, מעניק לו מתנות והם כורתים ברית. אבימלך מקבל בשמחה את אברהם תוך מודעות מלאה למטרתו של אברהם לקרוא בשם ה', ובתמורה דורש אברהם שיתיר לו לחפור באר שם, כאמור, הוא ימשיך בשליחותו, הפצת האמונה ושם ה'. מהי אפוא פשרה של תגובת אבימלך?
בהקדם לביאור הדברים, נראה כיצד מתרחש הסיפור אצל יצחק. כמו אברהם, יצחק מספר שרבקה היא אחותו ואבימלך כועס עליו על כך, אך תשובתו של יצחק הדומה לתשובת אברהם 'כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ' לא מרצה את אבימלך, הוא לא מעניק לו מתנות ולא מבקש את קרבתו וזמן מה לאחר מכן הוא מגרש אותו מארצו. מדוע מגיב אבימלך בצורה שונה לגמרי ומדוע הוא מגרש את יצחק מארצו? התורה מציינת את קנאת הפלישתים בהצלחת יצחק כסיבת הגירוש, כך אומר אבימלך ליצחק 'לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד' אך הדברים עדיין צריכים ביאור כיון שגם אברהם הצליח והיה כבד בכסף ובזהב, ומדוע אם כן לא קנאו בו הפלישתים ואף להיפך, פתחו בפניו את ארצם?
אברהם ויצחק – חסד וגבורה
נראה שהפער בין הסיפורים נעוץ בהבדל העמוק שבין מידותיהם של אברהם ויצחק. אברהם שמידתו מידת החסד, עוסק באופן טבעי בהשפעה החוצה ומעוניין בקיום קשרים עמוקים עם סביבתו מתוך רצון להשפיע עליהם. כך מספרים חז"ל:
"ואת הנפש אשר עשו בחרן" אשר עשה אין כתיב כאן אלא אשר עשו א"ר חוניא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים ומה ת"ל אשר עשו אלא מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה (ב"ר ד ד).
לכן, כאשר מגיע אברהם לגרר הוא מתקבל בברכה ע"י אבימלך שחש שאברהם רוצה להשפיע טובה על גרר, ולכן הוא מקבל אותו על אף אמונתו השונה. אך יצחק מתנהג בדרך שונה, מידתו היא מידת הגבורה ועבודת ה' שלו מתאפיינת בעיסוק פנימי ובהצטמצמות בד' אמות של קדושה. לכן הוא מתבדל מאנשי גרר ולא מנסה להשפיע עליהם ולקשור איתם קשרים, ומשכך הצלחתו איננה נתפסת ע"י אבימלך כמיטיבה עם גרר, היא לצנינים בעיניו, והוא מגרש אותו.
כשמות אשר קרא להם אביו
בנקודה זו מתרחש מפנה בצורת ההתנהגות של יצחק והוא מתחיל לחפור בארות 'וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו: וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים'
אפשר להבין במשתמע שעד עכשיו לא חפר יצחק בארות, כשגם עכשיו הוא איננו חופר בארות חדשים אלא חוזר לבארות אביו אברהם. זאת מכיוון שכאמור מידתו של יצחק היא הצטמצמות והתבדלות וממילא בטבעו הוא לא מחפש אפיקי השפעה על הסביבה, אך כאשר הוא מגורש מגרר ע"י אבימלך, מבין יצחק שבכך יקיץ הקץ על השפעתו של אברהם. לכן מספרת לנו התורה, תוך כדי סיפור גירושו של יצחק 'וכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר' פסוק זה נראה לכאורה כלא שייך לסיפור הגירוש, אך נראה שכוונת התורה היא לתאר את ההשפעה הרוחנית של גירוש יצחק שתוצאתו היא סגירת בתי המדרש של אברהם. יצחק מבין שהוא נדרש לצאת מגדרו וממידתו הטבעית ולפעול למען המשך ההשפעה של בארות אברהם ולכן, ממקום חנייתו בנחל גרר הוא שב אל בארות אברהם ופועל לחדש אותן, כאשר התורה מדגישה 'וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו'.
בעבור אברהם עבדי
כפי שניסה הקב"ה את אברהם בעל מידת החסד במידת הגבורה בעקידת יצחק ובגירוש ישמעאל, כך מנסה הקב"ה את יצחק בעל מידת הגבורה במידת החסד. יצחק נדרש למתק את גבורתו בחסד אברהם. ולאחר שהוא מצליח מתגלה אליו ה' 'וירָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ' הקב"ה מתגלה אליו כאֱלֹהֵי אַבְרָהָם ובכך אומר לו שיכולתו לחרוג ממידתו ולהתחבר גם למידת החסד של אברהם משלימה אותו ומציבה אותו כממשיכו של אביו ולכן הוא מתברך 'וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי'.
בעקבות החיבור המחודש של יצחק לבארות אברהם מעוניין גם אבימלך לחזור ולכרות עימו ברית. הוא גירש אותו כיון שראה שהוא לא ממשיך את השפעתו המיטיבה של אברהם על גרר, אך לאחר שהוא שב לחפור את בארות אברהם גם אבימלך מעוניין בקרבתו ואומר לו 'אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה".